בחודשים האחרונים עשה משרד האוצר עבודה יפה בתחום ההסברה - הוא הצליח לשכנע אותנו האזרחים ואת כל השחקנים במגרש הכלכלי שהמשק הגיע לקו אדום, ונדרשים מאמצים קיצוניים ליציאה מהמשבר. נותר רק גורם אחד לשכנע -האוצר עצמו.
הכלכלה הבריאה נבנית לא רק מהפירמות הענקיות , אלא גם מעסקים קטנים ובינוניים המתחרים קודם כל על כיסו של הצרכן המקומי ויוצרים אווירת שוק תחרותית ובריאה. בנוסף, בעולם המקושר והמתוקשר של ימינו ישנם תחומים רבים בהם עסק לא גדול יכול לפרוץ גם לשווקים הבינלאומיים ולהפוך ליצואן.
במשך השנים פיתחה מדינת ישראל כלים יעילים לטיפול ולסיוע ליזמים ולעוסקים קטנים ובינוניים - כך לדוגמא, הופעלו "קרן היצוא", מרכז ההשקעות והמדען הראשי במשרד התמ"ת. הרי ברור לכל בר דעת כי אדם המוכן להיפרד מן החיים הקלים, יחסית, של שכיר ולצאת לדרך מסוכנת של יוזמה פרטית, ראוי לתמיכה ולעזרה. כך, בין היתר, בא לעולם פרויקט החונכות, הפועל תחת קורת גג של משרד התמ"ת ומהווה אופציה "עממית" זמינה וזולה. חונך המתלווה ליזם או לעסק קיים, שואף להביאו למצב של איזון ומשמעת פיננסית, להקנות פרספקטיבה שיווקית ולעזור ליזם לראות את התמונה הכוללת של התחום בו הוא פועל או מבקש לפעול.
בתקופה האחרונה מתרכזים החונכים יותר ויותר בהצלת עסקים קיימים - עובדה אשר בוודאי לא תפתיע איש. בשנת 2002 טופלו כ-3,300 פניות לחונכות, חלקן הגדול - פניות של עסקים קיימים, שניצלו מסכנת סגירה הודות לטיפול מקצועי של החונכים. יכולתו של חונך להביא את העסק למצב בו מוכן הבנק לאשר או לפרוס מחדש את האשראי, הפכה את החונכות לכלי פיננסי של ממש - ללא כל השקעה ממלכתית ממשית. לכאורה לפנינו חיה נדירה, כמעט יצור אגדי - תוכנית ממלכתית מוצלחת בתחום העסקי.
כיום גדל מספר הפניות לחונכות בצורה מדהימה, תופעה המשקפת, כאמור, את המוניטין של התוכנית ואת המצב הבלתי אפשרי של עסקים קטנים במדינה. היה ניתן לצפות כי משרד האוצר יוביל מהלך דרמטי להגדלת תקציב התוכנית במסגרת צעדי חירום, ויעודד אותה ככלי כמעט אידיאלי לפתרון בעיית האבטלה. אך מתקבל הרושם שמכיוון שהתוכנית לא נהגתה באוצר ולא פועלת מתוכו, אין לאוצר ולעומד בראשו כל עניין בה. יריבות פוליטית ויריבות ביורוקראטית חברו במקרה הזה יחדיו.
מבדיקות שנעשו בתמ"ס עולה, כי במקרה של הגדלת תקציב חונכות ל-200,000,000 ₪ היא תוכל לתת מענה ל-35,000 פניות לעזרה. מאידך, אם תצטרך המדינה לשלם דמי אבטלה לאותם 35,000 בעלי עסקים, תפסיד הקופה הציבורית כ-1,470,000,000 ₪ - פי שבעה ויותר! לא צריך להיות גאון כלכלי כדי להבין שמצב חירום מחייב סיוע ליוזמה עסקית פרטית, אך בתוכנית הכלכלית האחרונה אין זכר לא רק לתוכנית החונכות, אלא לכל הנושא כולו .
כמנכ"ל חברה המתמחה בסיוע לעסקים במשבר, איני יכול שלא להזדעזע ,נוכח התעלמות כה בוטה מדרך יעילה ומוכחת לסייע עסקים לעזור ליזמים ולהקטין את האבטלה בדרך מעשית. זו העת לשאול, איזה מקום אם בכלל תופסים שיקולים זרים, יוקרה משרדית ומלחמות ביורוקראטיות בחשיבה המנחה את קוסמי האוצר כשהם רוקחים את שיקויי הפלא המוצעים לכולנו לבלוע.
המאמר התפרסם במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות
הכלכלה הבריאה נבנית לא רק מהפירמות הענקיות , אלא גם מעסקים קטנים ובינוניים המתחרים קודם כל על כיסו של הצרכן המקומי ויוצרים אווירת שוק תחרותית ובריאה. בנוסף, בעולם המקושר והמתוקשר של ימינו ישנם תחומים רבים בהם עסק לא גדול יכול לפרוץ גם לשווקים הבינלאומיים ולהפוך ליצואן.
במשך השנים פיתחה מדינת ישראל כלים יעילים לטיפול ולסיוע ליזמים ולעוסקים קטנים ובינוניים - כך לדוגמא, הופעלו "קרן היצוא", מרכז ההשקעות והמדען הראשי במשרד התמ"ת. הרי ברור לכל בר דעת כי אדם המוכן להיפרד מן החיים הקלים, יחסית, של שכיר ולצאת לדרך מסוכנת של יוזמה פרטית, ראוי לתמיכה ולעזרה. כך, בין היתר, בא לעולם פרויקט החונכות, הפועל תחת קורת גג של משרד התמ"ת ומהווה אופציה "עממית" זמינה וזולה. חונך המתלווה ליזם או לעסק קיים, שואף להביאו למצב של איזון ומשמעת פיננסית, להקנות פרספקטיבה שיווקית ולעזור ליזם לראות את התמונה הכוללת של התחום בו הוא פועל או מבקש לפעול.
בתקופה האחרונה מתרכזים החונכים יותר ויותר בהצלת עסקים קיימים - עובדה אשר בוודאי לא תפתיע איש. בשנת 2002 טופלו כ-3,300 פניות לחונכות, חלקן הגדול - פניות של עסקים קיימים, שניצלו מסכנת סגירה הודות לטיפול מקצועי של החונכים. יכולתו של חונך להביא את העסק למצב בו מוכן הבנק לאשר או לפרוס מחדש את האשראי, הפכה את החונכות לכלי פיננסי של ממש - ללא כל השקעה ממלכתית ממשית. לכאורה לפנינו חיה נדירה, כמעט יצור אגדי - תוכנית ממלכתית מוצלחת בתחום העסקי.
כיום גדל מספר הפניות לחונכות בצורה מדהימה, תופעה המשקפת, כאמור, את המוניטין של התוכנית ואת המצב הבלתי אפשרי של עסקים קטנים במדינה. היה ניתן לצפות כי משרד האוצר יוביל מהלך דרמטי להגדלת תקציב התוכנית במסגרת צעדי חירום, ויעודד אותה ככלי כמעט אידיאלי לפתרון בעיית האבטלה. אך מתקבל הרושם שמכיוון שהתוכנית לא נהגתה באוצר ולא פועלת מתוכו, אין לאוצר ולעומד בראשו כל עניין בה. יריבות פוליטית ויריבות ביורוקראטית חברו במקרה הזה יחדיו.
מבדיקות שנעשו בתמ"ס עולה, כי במקרה של הגדלת תקציב חונכות ל-200,000,000 ₪ היא תוכל לתת מענה ל-35,000 פניות לעזרה. מאידך, אם תצטרך המדינה לשלם דמי אבטלה לאותם 35,000 בעלי עסקים, תפסיד הקופה הציבורית כ-1,470,000,000 ₪ - פי שבעה ויותר! לא צריך להיות גאון כלכלי כדי להבין שמצב חירום מחייב סיוע ליוזמה עסקית פרטית, אך בתוכנית הכלכלית האחרונה אין זכר לא רק לתוכנית החונכות, אלא לכל הנושא כולו .
כמנכ"ל חברה המתמחה בסיוע לעסקים במשבר, איני יכול שלא להזדעזע ,נוכח התעלמות כה בוטה מדרך יעילה ומוכחת לסייע עסקים לעזור ליזמים ולהקטין את האבטלה בדרך מעשית. זו העת לשאול, איזה מקום אם בכלל תופסים שיקולים זרים, יוקרה משרדית ומלחמות ביורוקראטיות בחשיבה המנחה את קוסמי האוצר כשהם רוקחים את שיקויי הפלא המוצעים לכולנו לבלוע.
המאמר התפרסם במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה