יום ראשון, 22 בנובמבר 2009

שנת הפטירה של העסקים הקטנים

בין השנים 99' ל- 2002 נסגרו בישראל כ- 120 אלף עסקים קטנים, בעליהם והעובדים הצטרפו למעגל האבטלה. על רקע זה עלתה פי כמה החשיבות של תוכנית החונכות העסקית.
לא רבים בארץ יודעים, כי ממשלת ישראל הכריזה על שנת 2005 כ"שנת העסקים הקטנים והבינוניים". הצהרות מהסוג הזה מזמן חדלו לעורר התלהבות בקרב מגזר העסקים הקטנים והעצמאיים, אשר שבע בשנים אחרונות אכזבות מאדישות הממשלה נוכח המשבר הקשה שפקד אותו. גם הפעם, ככל הנראה, הפסימיות הינה מוצדקת - שכן אותה הממשלה החליטה לציין את "שנת העסק הקטן" בחיסול כמעט מוחלט של תוכנית החונכות ליזמים במשרד התעשייה והמסחר.
במשך השנים האחרונות, מאז שפוטנציאל העסק המשפחתי הקטן נקלט בחלונות הגבהים של קברניטי המשק הישראלי, ניסתה הממשלה שורה של תוכניות סיוע למגזר זה. היום אפשר להודות, כי רובן לא השיגו את התוצאה הרצויה, בעיקר משום שעידוד ,היזמים הקטנים דורש לא רק העמדת הלוואות בתנאים גמישים אלא גם התאמת הסביבה העסקית - שינוים במיסוי, פישוט ההליכים הביורוקראטיים וחינוך מחדש של הבנקים הישראליים לעבודה נכונה מול העסק הקטן. בהעדר תנאי סף אלה נאלצה הממשלה די מהר להפנות את תשומת ליבה לא לקידום עסקים חדשים, אלא להצלת אלה הקיימים, אשר שילמו מחיר יקר בתקופת המיתון האחרונה.
ואולם, די מהר התברר, כי ניסיונות להציל עסקים ע"י זריקות עידוד של כסף ממשלתי לא עולים יפה - בעיקר משום שהשרדות בסביבה עסקית קשה ואכזרית דורשת בראש וראשונה ידע ויכולות ניהול ברמה שלא הייתה בנמצא בקרב העוסקים הקטנים. למרות מאמצי הממשלה, בין השנים 1999 ל-2002 נסגרו בישראל כ-120 אלף עסקים קטנים, בעליהם והעובדים הצטרפו למעגל האבטלה.
על רקע זה עלתה פי כמה החשיבות של תוכנית החונכות העסקית, אשר במקום זריקת הכסף הציבורי על העסק הכושל בתקווה שיקרה משהו טוב ולא מה שקורה בדרך כלל, מוקדשת למתן הידע לבעל העסק. מנסיוני בעבודה עם עסקים במשבר אני יכול להעיד, עד כמה ייעוץ עסקי נכון חשוב - לפעמים אפילו יותר מסיוע כלכלי. יותר מזה - ללא יעוץ כזה גם ההלוואה הממשלתית תהפוך לעוד אבן רחיים על צווארו של בעל העסק ותטביע אותו במקום להציל.
בשונה מתוכניות עידוד אחרות - בומבסטיות ועתירות משאבים תוכניות החונכות תמיד הייתה מפעל צנוע, ולמרות שהוקמה עוד ב-1992, נדמה כי עד היום היא נתפסת כמין ניסוי אזוטרי. כל תקציב התוכנית מעולם לא עלה על 20 מילון ₪ לשנה. ואולם, צוות התוכנית (אשר הופעלה ממשרד התעשייה והמסחר) הצליח להפוך אותה לכלי יעיל ביותר במלחמה על השרדותם של עסקים קטנים בישראל.
גרמה לכך בראש וראשונה תפיסה נכונה של כישורי החונכים. למרות שרוב מ-2000 חונכים הרשומים היום במנהלת התוכנית הינם רואי חשבון וכלכלנים, עיקר תשומת הלב ניתנה לא להשכלה הפורמאלית אלא לניסיון עסקי של החונך. מפעילי תוכנית נאלצו להתגבר על ליקוי רציני בתרבות הניהול הישראלית - ה"מאצ'ויזם" של בעלי העסקים, אשר לא רצו בהתחלה לקבל ייעוץ מפאת כבודם הפגוע. לכן היה חשוב להפגיש בעל עסק כזה עם אדם אשר ניסיונו המעשי ביזמות וניהול לא משאיר מקום לספק.
הנתונים על פעילות התוכנית מוכיחים, כי צוות המפעילים, המונה אגב רק שבעה עובדים - הצליח להביא לשינוי מהותי בתפיסה בעייתית זו. רק בשנה האחרונה פנו לעזרת החונכים כ-3800 עסקים בישראל, ובסך הכול שירתה התוכנית בכל שנות קיומה כ-25000 עוסקים קטנים ועצמאים. בממוצע קיבל כל עסק שרותי יעוץ בסכום לא גדול - כ-4600 ₪. אבל זו הייתה תרומה מועילה, ובמקרים רבים התערבות של חונך עזרה למצות את פוטנציאל הסיוע הכספי והצילה את העסק מקריסה. מרבית החונכים המשתתפים בפרויקט לא התפרנסו מכך - בשבילם זו הייתה שליחות אמיתית. למרות שהתערבות כזאת בעסק מלווה תמיד בסיכונים ובאפשרויות של סכסוך ומשבר, הרי שרוב מוחלט של בעלי עסקים אשר קיבלו סיוע מהתוכנית, לא רק היה שבע רצון מהשרות שקיבל, אלא היה מוכן לעבוד עם יועץ בצורה עצמאית.
התוכנית, כנראה, הצליחה מעל ומעבר ונפלה קורבן להצלחתה. אחרת קשה להבין, מדוע דווקא השנה - "שנת העסק הקטן" זוכרים? - החליטה ממשלת ישראל לקצץ את תקציב החונכות בכמעט שני שליש - מ-17.5 ל-7.4 מיליון ₪. "קיצוץ" כזה אינו נעשה על מנת לייעל. זהו קיצוץ על מנת להרוג. ובעצם, מה הפלא? הרי מדובר במשהו בלתי אפשרי - תוכנית ממשלתית יעילה, חסכונית ממוקדת, שנותנת את השרות הנדרש במינימום השקעה וכוח אדם ואינה מאפשרת בזבוזים, מנוים פוליטיים ושחיתות. איפה נשמע דבר כזה? לא אצל ממשלת ישראל, זה בטוח...
המאמר התפרסם ב The Marker ב 5.5.2005

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה