יום חמישי, 24 באפריל 2014

סטימצקי לא היתה אמורה ליפול


יש אירועים שמתרחשים למרות שההיגיון הפשוט מלמד שאינם יכולים להתרחש בשום אופן. אירוע כזה התרחש בשבוע שעבר: אחת משתי רשתות הספרים הגדולות בישראל נקלעה בקשיים. האירוע הזה סותר את כל המידע על השוק, ואם בכל זאת התרחש – אנחנו יודעים, א-פריורי, שמישהו טעה טעויות חמורות שגרמו לכך. סטימצקי ו"צומת ספרים" הן דואופול. אף רשת קטנה יותר אינם מאיימים עליהן, ואם אחת מהן נקלעה לקשיים, יכולות להיות לכך שתי סיבות: חולשה קיצונית בשוק, או כשלים ניהוליים.

... 

החדשות הטובות שהתקבלו היום (ד') לא אמורות להפתיע. סטימצקי לא תיסגר, אלא תימכר למשפחת רשף. גם בגלל כל הסיבות שמנינו, שמלמדות שיש הצדקה כלכלית לקיומה, וגם בגלל הערך המוסף שלה.
...
יש לקוות כי משפחת רשף, שמכירה היטב בשוק הספרים, תתגלה כקונה מהסוג הנכון – כזה שמעורב בניהול החברה. משקיע שמעורב בחברה שאותה הוא רוכש, מעורה בפרטים, שותף לבחירת המנהלים והדירקטורים ולהחלטות אסטרטגיות, הוא גורם מכריע בהישרדות החברה ובשיקומה. הכלל הזה נכון במיוחד כשמדובר בחברה שקרסה אך ורק בגלל כשלים ניהוליים; הוא בוודאי נכון כשמדובר במוצר כה מורכב חשוב ואפילו קדוש כמו ספרים.

לקריאת המאמר המלא, שפורסם ב-23 באפריל 2014 בגלובס מוזמנים ללחוץ כאן