אחרי כל ההבטחות לרפורמות, הקלות והטבות מי שבאמת עושה את העבודה עבור העסקים הקטנים והבינוניים הוא המפקח על הבנקים. ההסבר פשוט: ככל שהוא מחמיר את דרישות ההון הוא גורם לבנקים לתת פחות אשראי לחברות הגדולות במשק ומאלץ אותם לחזר אחרי העסקים הקטנים. סוף-סוף רואים אור בקצה המנהרה
מאת: אלחנן נעם
לא תוכנית של
התמ"ת, לא קרנות בערבות מדינה, לא תוכנית משודרת היטב של בנק הפועלים ואפילו
לא "יום העסקים הקטנים". לא. כל אלה לא יביאו את הישועה לעסקים הקטנים
והבינוניים. דווקא המפקח על הבנקים הוא זה שמביא להם את הבשורה, ואפילו מבלי שהתכוון
לכך.
בואו ונחזור בקצרה על
כמה מהפרטים הנדושים. בישראל פועלים כיום כ-480,000 עסקים קטנים ובינוניים. עסקים
אלה מייצרים כ-50% מהתוצר המקומי הגולמי ומועסקים בהם 50% מהעובדים בישראל. הם
מהווים את המנוע העיקרי לצמיחה של המשק הישראלי, ובעיקר נישאים בפיהם של
פוליטיקאים השכם והערב.
לכאורה, הם עושים מה
שצריך. עובדה, מליאת הכנסת כבר אישרה בקריאה ראשונה, בפרץ של רצון טוב, הצעת חוק
לעידוד פעילותם של העסקים הקטנים והבינוניים. כמו כן - פלאי פלאים - נסגרה "הרשות
לעסקים קטנים ובינוניים", והוקמה "הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים"
במקומה. כן הוגדלו הקרנות בערבות המדינה, אלא שהן מסייעות בעיקר לחזקים שבין
העסקים בקטיגוריה זו.
ישראל
בתחתית הסולם
אחרי כל זה, כדאי להסתכל
קצת במראה. להלן נתוני הבנק העולמי באשר
לדירוג המדינות המקדמות רפורמה לעידוד עסקים קטנים ובינוניים. סינגפור נמצאת במקום
הראשון, אחריה הונג קונג, ניו זילנד, ארצות הברית, דנמרק. אי שם בסוף הרשימה, במקום
ה-38 הלא מכובד בעליל, לצד המדינות הנחשלות, נמצאת מדינת ישראל.
גם ארגון ה-OECD פירסם לאחרונה, כי עסק קטן ובינוני בישראל מייצר
פחות מן הממוצע בהשוואה לאחיו במדינות המתפתחות בעולם. על פי הדו"ח הזה,
הסיבה לכך נעוצה ברגולציה מרובה וקושי בקבלת אשראי. באותו דו"ח מתבצע ניתוח
של מדדים שונים ובהם: מדד הערך המוסף, כלומר, מהי תרומתו של העסק הקטן והבינוני
להפיכת חומר גלם למוצר מוגמר; ומדד התחרותיות, כלומר, נתונים על ילודה ותמותה של
עסקים. בכל המדדים האלו, עפ"י נתוני ארגון ה-OECD , ישראל מדורגת בתחתית הסולם, עם שרידות של
עסקים העומדת על 55% בתום שנתיים מהקמתם, לעומת 96% בפורטוגל ו- 86% באוסטרליה ובשבדיה.
להמשך קריאה ליחצו כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה