לשר האוצר הנכנס, בין אם יקראו לו משה כחלון ובין אם לבסוף זה יהיה מישהו אחר, מחכות אחריות עצומה ואינספור משימות בוערות.
הוא יצטרך להתמודד עם מערכות חינוך ובריאות עמוסות בעיות, מערך תחבורה ציבורית מסורבל, פערי ענק, יוקר מחיה גבוה, ויכוחים סוערים על המיסוי, מאבקים בין קבוצות לחץ על התמיכות ומערכת ביטחון תובענית; להכריע בשאלות מוסריות ומעשיות על מיסוי משאבי הטבע; להחליט אם להתערב במשבר בכי"ל ואיך לעמוד בהתחייבות להעלאת שכר המינימום.
ככלל, אנחנו סבורים שתקציב המדינה מצומצם מדי, ושכדאי לנהוג במדיניות מרחיבה (בניגוד למדיניותם הקבועה של פקידי האוצר) גם כמענה למצוקות החברתיות וגם כדי לתמוך בצמיחה. אבל האמת היא שלא חשוב מה תעשה הממשלה, התקציב לא יספיק בשום מקרה לכל הצרכים השונים.
ודווקא בגלל זה, יש שני תחומים שבהם אנחנו ממליצים לשר הנכנס להתמקד בשלב הראשון – התחומים שאינם קשורים לחיתוך העוגה, אלא להגדלתה, שייצרו גם רווחה אישית למיליוני אנשים וגם הון פנוי למשק כולו: מחנק האשראי לעסקים ומשבר הדיור.
צא למלחמה במחנק האשראי
על נושא זה – מתן אשראי לעסקים – איש אינו מדבר. אף מפלגה גדולה לא הזכירה אותו בתעמולת הבחירות ובמצע שלה. אבל מדי חודש נסגרים בישראל מאות עסקים בריאים, יצרניים, שמייצאים ומרוויחים - אך ורק בשל מחסור באשראי, וזאת, גם בתקופה של ריבית כמעט אפסית.
עד לאחרונה זכה קומץ קבוצות עסקיות גדולות ומקושרות ברוב-רובו - מהאשראי הבנקאי במשק. ואילו כיום הבנקים מקמצים בהיקף האשראי לעסקים הגדולים והקטנים כאחד, כתוצאה ממדיניות שגויה של זהירות-יתר מצד בנק ישראל. בצר להם, פונים העסקים לשוק האפור הפורח, שמנשים אותם בטווח המיידי אבל מסבך אותם עוד יותר לאחר מכן.
קשה לאמוד את עלות סגירתו של עסק, כל עסק, למדינה ולמשק. מאבדן מסים, דרך תשלום דמי אבטלה והשלמת שכר ופיצויים, דרך הפגיעה בספקים ובכושר הקנייה של העובדים המפוטרים, ועד לפגיעה הרגשית והמורלית במאות או אלפי אנשים והפגיעה החברתית הנובעת ממנה. ויש דרך למנוע אותה.
המדינה צריכה להקל על מחנק האשראי לא באמצעות רגולציה, חקיקת-יתר והצקה לבנקים וחברות האשראי כפי שנעשה כיום, ולא בהטפת מוסר, אלא באמצעות יצירת מקורות אשראי אלטרנטיביים ומדיניות אשראי מרחיבה.
אנחנו ממליצים לשר האוצר הבא ליזום תוכנית מסודרת לפתרון בעיות האשראי של העסקים הקטנים והבינוניים.
להקים קרנות אשראי ממשלתיות חדשות; להקל את הגיהינום הביורוקראטי שהמדינה מעבירה בו את העסקים שפונים אל הקרנות הקיימות; להקל, במקום להכביד, את הרגולציה על בתי ההשקעות במתן אשראי עסקי; לעודד הקמת חברות לגיוס אשראי מחוסכים ליזמים, במקום להקשות עליהן; להקל את ההגבלות שבנק ישראל מטיל על מתן אשראי; ובמקרי חירום - להעניק הלוואות מהירות וגמישות למפעלים בסכנת סגירה.
צור תוכנית מסודרת להאצת הבנייה
על הדיור כולם מדברים, אבל עושים הרבה פחות. ההמלצות שלנו לשר האוצר הנכנס דומות, בעיקרן, להמלצות שכבר ניתנו לשרי האוצר והשיכון הקודמים, ויושמו רק מעט ולאט מדי.
יש לפרק את מינהל מקרקעי ישראל – ממש כך; להרחיב באופן דרמטי את שיווק הקרקעות; להוזיל את הקרקעות ואף לחלק חלק מהן בחינם; לקצר את הליכי אישורי הבנייה; לצמצם את הסחבת הבירוקרטית של ואת יכולתם של שכנים נרגזים כאלה ואחרים לעכב בנייה; להכשיר עובדים ישראלים לענף הבנייה, ולהקל על הבאת עובדים זרים לענף; ולבטל את החסמים המיותרים שהוטלו על הזוגות הצעירים בנושא ההון העצמי.
וברוח הצהרת הנשיא ריבלין, "הממשלה של כל מגזרי האוכלוסייה", אנחנו ממליצים גם להקל ולקצר במאוד את הליכי האישור לבנייה על קרקעות פרטיות ולהרחבת והקמת יישובים ערביים וחרדיים.
בנוסף להקלת המחנק התכנוני, המדינה עצמה צריכה ליזום תוכניות אגרסיביות לפינוי-בינוי במרכזי הערים ולקדם הקמה מהירה של תשתיות לשכונות ויישובים חדשים.
האצת הבנייה והקמת התשתיות הנדרשות לה לא "רק" תקל את מצוקת הדיור של מאות אלפי צעירים ישראלים (ומאות אלפי המבוגרים קשי היום שנאלצים לעזור לילדיהם) אלא גם תזרים חמצן לענף יצרני שמשלם מסים, רוכש קרקעות מקופת המדינה ומפרנס שרשרת אינסופית של קבלנים וספקים.
אנחנו יודעים שכל ההמלצות הללו מפוזרות במצעים והבטחות הבחירות של המפלגות השונות. אבל מערכת הבחירות נגמרה, ומה שחשוב כעת הוא לא "ניצחון" לאידיאולוגיה כזאת או אחרת אלא עבודה נמרצת, ובעיקר – מסודרת.
אנחנו קוראים לשר האוצר הבא, תהיה אשר תהיה: אל תשלוף כובעים מהכובע. אתה שר, לא קוסם. לשלוף חדשות לבקרים תוכניות בזק ספונטניות ללא בדיקה, ואחר כך, כשהן מתבטלות את נכשלות, לומר "לפחות ניסיתי" אלא ליצור תוכנית חירום מסודרת ורצינית, להעביר אותה ולהוציא לדרך כדי לפתור את הבעיה אחת ולתמיד.
נכתב בשיתוף עם ד"ר שלמה נס.
אלחנן נעם וד"ר שלמה נס הם מומחים לשיקום והצמחה של עסקים וחברות
הוא יצטרך להתמודד עם מערכות חינוך ובריאות עמוסות בעיות, מערך תחבורה ציבורית מסורבל, פערי ענק, יוקר מחיה גבוה, ויכוחים סוערים על המיסוי, מאבקים בין קבוצות לחץ על התמיכות ומערכת ביטחון תובענית; להכריע בשאלות מוסריות ומעשיות על מיסוי משאבי הטבע; להחליט אם להתערב במשבר בכי"ל ואיך לעמוד בהתחייבות להעלאת שכר המינימום.
ככלל, אנחנו סבורים שתקציב המדינה מצומצם מדי, ושכדאי לנהוג במדיניות מרחיבה (בניגוד למדיניותם הקבועה של פקידי האוצר) גם כמענה למצוקות החברתיות וגם כדי לתמוך בצמיחה. אבל האמת היא שלא חשוב מה תעשה הממשלה, התקציב לא יספיק בשום מקרה לכל הצרכים השונים.
ודווקא בגלל זה, יש שני תחומים שבהם אנחנו ממליצים לשר הנכנס להתמקד בשלב הראשון – התחומים שאינם קשורים לחיתוך העוגה, אלא להגדלתה, שייצרו גם רווחה אישית למיליוני אנשים וגם הון פנוי למשק כולו: מחנק האשראי לעסקים ומשבר הדיור.
צא למלחמה במחנק האשראי
על נושא זה – מתן אשראי לעסקים – איש אינו מדבר. אף מפלגה גדולה לא הזכירה אותו בתעמולת הבחירות ובמצע שלה. אבל מדי חודש נסגרים בישראל מאות עסקים בריאים, יצרניים, שמייצאים ומרוויחים - אך ורק בשל מחסור באשראי, וזאת, גם בתקופה של ריבית כמעט אפסית.
עד לאחרונה זכה קומץ קבוצות עסקיות גדולות ומקושרות ברוב-רובו - מהאשראי הבנקאי במשק. ואילו כיום הבנקים מקמצים בהיקף האשראי לעסקים הגדולים והקטנים כאחד, כתוצאה ממדיניות שגויה של זהירות-יתר מצד בנק ישראל. בצר להם, פונים העסקים לשוק האפור הפורח, שמנשים אותם בטווח המיידי אבל מסבך אותם עוד יותר לאחר מכן.
קשה לאמוד את עלות סגירתו של עסק, כל עסק, למדינה ולמשק. מאבדן מסים, דרך תשלום דמי אבטלה והשלמת שכר ופיצויים, דרך הפגיעה בספקים ובכושר הקנייה של העובדים המפוטרים, ועד לפגיעה הרגשית והמורלית במאות או אלפי אנשים והפגיעה החברתית הנובעת ממנה. ויש דרך למנוע אותה.
המדינה צריכה להקל על מחנק האשראי לא באמצעות רגולציה, חקיקת-יתר והצקה לבנקים וחברות האשראי כפי שנעשה כיום, ולא בהטפת מוסר, אלא באמצעות יצירת מקורות אשראי אלטרנטיביים ומדיניות אשראי מרחיבה.
אנחנו ממליצים לשר האוצר הבא ליזום תוכנית מסודרת לפתרון בעיות האשראי של העסקים הקטנים והבינוניים.
להקים קרנות אשראי ממשלתיות חדשות; להקל את הגיהינום הביורוקראטי שהמדינה מעבירה בו את העסקים שפונים אל הקרנות הקיימות; להקל, במקום להכביד, את הרגולציה על בתי ההשקעות במתן אשראי עסקי; לעודד הקמת חברות לגיוס אשראי מחוסכים ליזמים, במקום להקשות עליהן; להקל את ההגבלות שבנק ישראל מטיל על מתן אשראי; ובמקרי חירום - להעניק הלוואות מהירות וגמישות למפעלים בסכנת סגירה.
צור תוכנית מסודרת להאצת הבנייה
על הדיור כולם מדברים, אבל עושים הרבה פחות. ההמלצות שלנו לשר האוצר הנכנס דומות, בעיקרן, להמלצות שכבר ניתנו לשרי האוצר והשיכון הקודמים, ויושמו רק מעט ולאט מדי.
יש לפרק את מינהל מקרקעי ישראל – ממש כך; להרחיב באופן דרמטי את שיווק הקרקעות; להוזיל את הקרקעות ואף לחלק חלק מהן בחינם; לקצר את הליכי אישורי הבנייה; לצמצם את הסחבת הבירוקרטית של ואת יכולתם של שכנים נרגזים כאלה ואחרים לעכב בנייה; להכשיר עובדים ישראלים לענף הבנייה, ולהקל על הבאת עובדים זרים לענף; ולבטל את החסמים המיותרים שהוטלו על הזוגות הצעירים בנושא ההון העצמי.
וברוח הצהרת הנשיא ריבלין, "הממשלה של כל מגזרי האוכלוסייה", אנחנו ממליצים גם להקל ולקצר במאוד את הליכי האישור לבנייה על קרקעות פרטיות ולהרחבת והקמת יישובים ערביים וחרדיים.
בנוסף להקלת המחנק התכנוני, המדינה עצמה צריכה ליזום תוכניות אגרסיביות לפינוי-בינוי במרכזי הערים ולקדם הקמה מהירה של תשתיות לשכונות ויישובים חדשים.
האצת הבנייה והקמת התשתיות הנדרשות לה לא "רק" תקל את מצוקת הדיור של מאות אלפי צעירים ישראלים (ומאות אלפי המבוגרים קשי היום שנאלצים לעזור לילדיהם) אלא גם תזרים חמצן לענף יצרני שמשלם מסים, רוכש קרקעות מקופת המדינה ומפרנס שרשרת אינסופית של קבלנים וספקים.
אנחנו יודעים שכל ההמלצות הללו מפוזרות במצעים והבטחות הבחירות של המפלגות השונות. אבל מערכת הבחירות נגמרה, ומה שחשוב כעת הוא לא "ניצחון" לאידיאולוגיה כזאת או אחרת אלא עבודה נמרצת, ובעיקר – מסודרת.
אנחנו קוראים לשר האוצר הבא, תהיה אשר תהיה: אל תשלוף כובעים מהכובע. אתה שר, לא קוסם. לשלוף חדשות לבקרים תוכניות בזק ספונטניות ללא בדיקה, ואחר כך, כשהן מתבטלות את נכשלות, לומר "לפחות ניסיתי" אלא ליצור תוכנית חירום מסודרת ורצינית, להעביר אותה ולהוציא לדרך כדי לפתור את הבעיה אחת ולתמיד.
נכתב בשיתוף עם ד"ר שלמה נס.
אלחנן נעם וד"ר שלמה נס הם מומחים לשיקום והצמחה של עסקים וחברות
